החלטה בתיק ע"א 46826-10-13

1.         בפניי בקשה לביטול ערבון או לחלופין הפחתתו.

2.         לטענת המבקשים מצבם הכלכלי קשה, מהטעמים הבאים:

א.         המבקשת 2 עבדה עד סוף 2012 ומאז אין לה עבודה.

ב.         המבקש 1 מתפרנס מדייג.

ג.          המבקשים נתמכים באמו הקשישה והחולנית של המבקש 1 אשר מספקת להם קורת גג.

ד.         בנם של המבקשים תומך בהם ככל יכולתו אך הוא לא יכול לתמוך יותר.

ה.         מעבר לבנם אין בן משפחה אחר שיתמוך בהם.

3.         מוסיפים המבקשים כי סיכויי הערעור טובים שכן נפלו טעויות בפסק הדין קמא.

4.         המשיבים בתגובתם מתנגדים לבקשה מטעמים כדלקמן:

א.         סיכויי הערעור קלושים, כפי שגם צוין על ידי כב' השופטת תמר שרון-נתנאל בבית משפט זה עת דחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור, החלטה שאושרה בבית המשפט העליון (החלטתו של כב' השופט הנדל מיום 3.12.13 ברע"א 7682/13), שגם ציין שסיכויי הערעור אינם גבוהים כיוון שמדובר בערעור על ממצאים עובדתיים.

ב.         המבקשים לא הוכיחו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם הפקדת הערבון.

            בבית המשפט קמא נפסק כי המבקשים מנהלים עסק לתפירה ווילונות בדירה; גם נפסק כי בבעלותם דירה (שלא פירטו בבקשתם), וכי היו בבעלותם קרקעות מעבר לקרקע הרשומה על שם אמם (הנתבעת 1 בהליך קמא שלא צורפה להליך זה).

5.         המשיבים השיבו לתגובה וציינו כדלקמן:

א.         עבודות התפירה נעשו לעתים רחוקות, ואינן בגדר "בית עסק" בכל הנוגע לחוק הגנת הדייר.

ב.         באשר לקביעת בית המשפט קמא כי ברשותם דירה - מדובר בקביעה מוטעית. הם צרפו אישור מיסוי מקרקעין כי אין להם כל דירה ולא היתה להם כל דירה.

ג.          באשר לקרקעות - מדובר בקרקעות שהיו בבעלות המשפחה, אך מזה למעלה מעשור כבר אינם בבעלותם.

            המבקש קיבל דונם אחד לבנייה אך הוא מכר אותו והכסף הלך לכיסוי חובות.

            הקרקעות האחרות חולקו למבקש 1 והוא מכר אותם מזמן וחי מהכסף שכן אין לו עבודה, וכל זה היה לפני כ-10 שנים.

ד.         ילדיהם אינם יכולים לעזור להם שכן הם במצב כלכלי קשה. בן אחד של המבקשים חי מהבטחת הכנסה ובן נוסף נמצא באיחוד תיקים.